ספרו לנו עליהם

סיגל הייתה ילדה חברותית ופעלתנית. עם עיניה הכחולות והמחייכות הצליחה להמיס כל אדם שפגשה.

כבר בגיל צעיר הייתה סיגל מגשרת בין תלמידים בהפסקות בהדרכת היועצת. כתבה עליה אחת ממחנכות בית הספר: \"סיגל הייתה תלמידה בעלת עודף בטחון עצמי ופטפטנית…\"

כמגשרת, היא השתמשה ביכולותיה ודאגה ליישב קונפליקטים בין תלמידים. כבר אז סיגל ידעה מהו יעודה בחיים. סיגל בחרה להיות עובדת סוציאלית בעלת התמחות בעבודה עם נוער בסיכון (עלם) והדריכה את הצוות החינוכי בתיכון ברנקו וייס בבת ים.

הסקרנות והרצון הגדול לסייע לאחר היו חלק בלתי נפרד ממנה. הייתה לסיגל היכולת למגנט אליה אנשים בעזרת הקשבה ורגישות אינסופית.

מאז ומתמיד סיגל הייתה בן אדם של אנשים. חברותית, מכילה ומבינה את האחר. התחילה את דרכה בתנועת הנוער ״המכבי-הצעיר״ בתור חניכה והמשיכה להיות בוגרת פעילה בתנועה. סיגל הייתה מדריכה ורכזת שתמיד נתנה מעצמה, דאגה לתת את הערך המוסף לחניכיה והבוגרים שלצידה.

את שירותה הצבאי העבירה ביחידת מודיעין מסווגת.

סיגל הבינה שהדרך בה היא רוצה להמשיך את חייה היא בנתינה וקידום הנוער במדינת ישראל ולמדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. כחלק מהמסלול המקצועי, הובילה פרוייקטים שונים בקהילה למען בני נוער בסיכון, בניהם התנדבות בפרוייקט ״הפוך על הפוך״ של עמותת ״עלם״ בנתניה, הייתה מנהלת ניידת ״עלם״ בנתניה וברמלה לוד, לאחר תקופה ממושכת כחלק פעיל ובכיר בעמותה המשיכה את דרכה כעובדת סוציאלית בביה״ס לנוער בסיכון ״ברנקו וויס״ בבת-ים.

את העבודה עם בני הנוער סיגל ראתה כדבר מאוד משמעותי וחשוב בקהילה, ראתה בהם את העתיד של החברה הישראלית וראתה כל אחד מהם כאדם בפני עצמו. האמינה בהם לפעמים יותר ממה שהאמינו בעצמם, הייתה קשובה ותומכת והייתה שם עבורם בכל רגע ושעה ביום.

אחד מהחלומות של סיגל להמשך דרכה המקצועית היה להקים בית קפה שאותו יפעילו נערים בסיכון, שיהווה עבורם מקום בטוח, מסגרת יציבה, ובכך יוכלו לדאוג לעתידם האישי.